העדפה או אפליה? אוניברסיטת בר-אילן על קו התפר

לפני מספר ימים קיבלה נרשמת טרייה לאוניברסיטת בר-אילן (אב”א) את האימייל הבא-

סטודנטים יקרים

כהוקרה לסטודנטים המשרתים במילואים‚ החליטה האוניברסיטה לתת עדיפות מסוימת במועד הרישום לקורסים בפריא”ל (הרשמה מקוונת לקורסים לשנה”ל תשע”ב) לסטודנטים ששרתו במילואים בשנה”ל הנוכחית תקופה של 21 יום ומעלה.

מה זה אומר?

סטודנט באב”א מקבל יום הרשמה. ביום זה המערכת נפתחת עבורו להרשמה לקורסים השונים. עדיפות בימי הרשמה הנה עדיפות לקורסים. במיוחד לכאלו שמספר המקומות בהם מצומצם.
ההודעה תמימה למראה, תואמת את הטרנד של שוחד מילואים ששוטף את ארצנו הקטנה ולכאורה לא מזיקה מידי.
ובכן, בואו נחשוב על כמה דוגמאות מייצגות לאנשים שלא יקבלו את ההטבה הנ”ל.

1. משתמט משתמטי- מניאק, לא מגיע לו, מה הוא בכלל עושה בבר-אילן.

2. אחמד את סלים- אתה ערבי ישראלי? תראה תעודה.

3. גידם החולני- אתה ציוני אדוק, ימני, גזען אבל לא יכול לשרת בצה”ל עקב מגבלה רפואית מוצדקת? נדפקת פעמיים.

4. נכה המלחמתי- אתה ציוני, לוחם, גיבור, גב-גב-גבר אבל נפצעת במבצע צבאי בעצימות נמוכה ונפסלת משירות מילואים? נדפקת שלוש פעמים.

5. את- כן, כן, את! אין לך זין? חבל. לא משנה אם שרתת את עמך בטיפול בנוער עם תסמונת דאון, הכנת קפה לאלוף או היית קצינת תותחנים, סיכוי טוב שאת מחוץ לרשימת המוטבים. פעם הבאה תיולדי גבר.

6. מילואים מילואימניקי- בל נשכח את אותו מילואימניק שנעדר מביתו רק 20 ימים בשנה. למה הוא לא נתן יותר?

חלקכם יאמר שאני לא צריך לצפות לאחרת מבר-אילן, חלקכם יאמר שאני סמאלן מניאק. זה לא משנה. במדינת ישראל אין חוקה, נכון, אבל קיים עקרון השוויון (טוב נו, אני לא משלה את העצמי).

כאשר מועדון לקוחות “בהצדעה” מעניק לחבריו (אותם אלו שעשו המון מילואים) הטבות כאלו ואחרות –  זכותו. ראשית, התקציב שמוענק לו הוא חלק מתקציב המילואים של הצבאמדינה (איך שתרצו לקרוא לזה) וההטבות רובן הן יותר מהיותו מועדון לקוחות ענק ופחות מתקציבו הרשמי. אני לא מכיר את המערכת מאחורי אותו מועדון לקוחות מטופש (שאני חלק ממנו, מבלי ששאלו אותי) אבל אני מניח שרוב התקציב שלו מממן ג’ובים. אבל זה רק ניחוש.

כאשר אב”א נותנים עדיפות למילואימניקים שעושים מעל 21 יום הם בעצם מפירים את עקרון השוויון. ישנן המון אוכלוסיות- מגדר שלם, דתות, עשירונים, עולים חדשים, אנשים בעלי בעיות רפואיות ואפילו חיילי מילואים שנפגעים מהחלטה זו. כאוניברסיטה המתוקצבת על ידי הממשלה והסטודנטים שלה לא סביר שסטודנטית ערביה ששילמה שכ”ל מלא תהיה מאחורי מילואימניק. הוא, המילואימניק, מקבל צילומים חינם, מועדי ג’, הטבות, מלגות וכו’, הכל בצדק (או שלא, לשיקולכם). הטבות אלו הנן מתוך התחשבות בחוק, בתרומה שלו לאזרחי המדינה ובאי אלו כספי אגודות למען לוחמים. זכותם וזכותו.

אני מאמין גדול בתרומה לאזרחי המדינה (לא תרומה למדינה, אני שונא את הביטוי הזה). ככזה אני רואה במילואים תרומה, אבל לא טובה יותר מהתנדבות בארגון זכויות אדם, סעד, תמיכה באוכלוסיות מוחלשות כאלו ואחרות וכו’. העם שלנו, והגנרלים שהוא שם בכנסת, הם אלו שחושבים שמילואים הם קודש ומגיע לאלו יותר מלאחרים. ניחא, אני לא בא להלחם בצבא העם או בעם הצבא. יחד עם זאת, הפריווילגיה שנותנת אב”א היא בעייתית.

אם יתנו את ההרשמה המוקדמת באימוץ גור כלב נחייה או התנדבות בבית תמחוי או חניכת ילד יתום או מילואים אזי לרוב הסטודנטים והסטודנטיות באב”א תהיה היכולת להיות זכאים לצ’ופר הזה. במצב הנוכחי רק יחידי סגולה זכאים לה. בתור מילואימניק ביחידה פיקודית והתנדבותית, אפילו אני לא מגיע למספר כזה גדול של ימי מילואים. רק קצינים או אלו שעושים אבט”שים מצליחים לשרת כל כך הרבה. שנייה, אבטחת שטחיםישובים?

מההכרות שלי עם מערך המילואים רוב ה”קוים” של אותם מילואימניקים ברי מזל הם ביהודה ושומרון. נכון, ישנם כמה קווי גבול שנמצא בהם מילואימניקים מן הזן המובחר שעושה מעל 21 יום, אבל בהכללה גסה – אם אתה קצין או שומר על התנחלויות או שניהם – אוניברסיטת בר אילן מצ’פרת אותך.

חברים – אם אתם ערבי, סמאלני, ג’ובניק, חולה, נכה, נכה צ”הל או חס ושלום לא עלינו- אישה, עדיף שתלכו ללמוד במקום אחר כי לקורסי הבחירה המועדפים אתם לא תתקבלו.

תודה למאקו על הפרגון. כנסו כנסו כדי לקרוא כמה טוקבקיסטים פחות רהוטים מאלו שהגיבו לנו בפוסט.
תגובת אוניבסיטת בר-אילן

שלום לך יובל בורשטיין.

לשם האיזון הצדק והיושר עלייך לחשוב גם על כך שכל מי שלא עושה מילואים, מראש מופלה לטובה בהשוואה למשרתי המילואים שנעדרים מהלימודים לתקופות ארוכות , לעיתים ארוכות מאד. כך שבעולמנו אין צדק אבסולוטי. מי שלומד והוא הורה ל3 ילדים מופלה לרעה לעומת מי שרווק ויש לו יותר זמן , מי שגר ליד ים המלח ולומד בעברית מופלה לעומת תושב רחביה. מי שלא צריך לעבוד כי יש לו הורים עשירים מופלה לעומת אחרים וכך הלאה אין טעם להוסיף דוגמאות כי העקרון ברור.

אנו מנסים במקרה זה לתת לאנשי המילואים היקרים לכולנו עדיפות מסויימת בקבלת הקורסים המתאימים להם. לדעתנו זה ראוי צודק והגון וזה רק צעד אחד מתוך שורה של צעדים שנעשה בקרוב.
בתור מי שיזם את הרעיון ושלח את ההודעה הזו לסטודנטים , ומתוך הערכה אליך כאדם הגון אבקשך להוסיף את התגובה הזו כלשונה וככתבה.
אשמח לארח אותך בבר אילן.
בכבוד רב,

אריה ארזי
סמנכ”ל לענייני סטודנטים.
אוניברסיטת בר אילן.

16 thoughts on “העדפה או אפליה? אוניברסיטת בר-אילן על קו התפר

  1. המדינה שמתקצבת את האוניברסיטה, לקחה מישהו לשירות של 3 שנים
    כשרוב הסעיפים הראשונים יכלו כבר לסיים את התואר שלהם.
    המדינה לוקחת את מי שמנסה להתחיל/לסיים את התואר ל 21 יום ומנתקת אותו מהחיים.
    אז האוניברסיטה החליטה לתת העדפה מתקנת, לאנשים שסביר להניח שגם בשנים הבאות ינתקו אותם באמצע הלימודים למילואים.

    מנגד, אוכלוסיות ללא זיקה של תרומה למדינה מקבלות העדפה בקבלה לאוניברסיטה על חשבון אנשים אחרים, תוספת זמן במבחנים ללא הצדקה (אין סיבה לקבל העדפה מתקנת על מבחן שאינו בשפת אם, על מבחן במתמטיקה או אנגלית) ומגוון בעיות נוסף.

    החיים לא הוגנים לכולם, אבל רוב האנשים לא בוחרים לצאת לשירות מילואים.

    מבחינת הסעיף האחרון של מילואימניק שעשה פחות מ 21 יום, אני גם חושב שיש איפה ואיפה בהתייחסות למי שביצע שירות מילואים שרק התקרב לכמות הזו.

    Like

  2. קיבלתי את המייל הזה אתמול ורציתי להרוג מישהו. ובניגוד למסורת, לא ראש ממשלה.
    אבל אם כבר מתמרמרים. במוצאי שבת רציתי ללכת להצגה ב”הבימה” עם מנוי הסטודנט שלי ולא יכולתי להדפיס אישור לימודים מהאתר של בר אילן כי האתר שומר שבת.

    Like

  3. אני מתה על אתרים שומרי שבת.
    זה מרגיש לי כמו זליגה במאטריקס.

    Like

  4. אור,
    האוניברסיטה נותנת הרבה מאוד פריבילגיות צודקות למשרתי המילואים
    כמו כרטיסי צילום, תגבורים, אישורי העדרויות וכו’.
    זכותה ואף חובתה של האוניברסיטה לדאוג לכך ששירות המילואים לא יפגע בסטודנטים מבחינה לימודית.
    אבל צ’ופרים? צ’ופרים זה לכלבים.
    אולי העדפה בקורסים דווקא למי שעובד לפרנסתו במהלך הלימודים ומשלם מס הכנסה?

    Like

  5. כולנו בערך מסכימים על אותו הרעיון. חוץ מאור.

    יש מתנות, יש כרטיסי צילום, יש מועדים מיוחדים. אבל צ’ופר בקדימות לקורסים לאדם ששילם בדיוק כמו כולם שכ”ל? זו אפליה.

    אני מצטער, הקטע של ה-3 שנים לא עובד עלי. בכלכלה שלנו הוא לא משנה בכלל ובעקרון לא רלוונטי לנושא הנידון.

    האוכלוסיות שאתה מדבר עליהן, אלו שמקבלות העדפה, הן א. כאלו שמראש יש בהן מספר קטן יותר של סטודנטים ככה שלא “גונבים” מקומות לאוכלוסיית הרוב. ב. לא מקבלת מימון לפתיחת אוניברסיטה בשפת האם שלו למרות שהיא מוכרת כשפה רשמית במדינת ישראל. ע”ע “העדפה מתקנת”.

    כיום רוב האנשים *כן* בוחרים לצאת לשירות מילואים. אני יכול להעיד על כך מניסיון אישי מתוך היותי חלק מהמערכת ששירת במספר יחידות מילואים.

    ידידה טובה מאוד שלי “עבדה” בשירות לאומי 3 שנים בבית ספר לילדים עם פיגור שכלי חמור. התגמול הכספי היה מינימלי, העבודה מאוד שוחקת, לדעתי יותר מחלק מהדברים שאני עשיתי בסדיר שלי. היא נאלצה להלחם לקבל “מענק” ללימודים וכיום איננה מן הזכאיות לצ’ופר כי אין לה מילואים בתפקיד שעסקה בו, או בענף ההתנדבות שאינו צה”לי. למרות שאיננה עושה מילואים היא מתנדבת בתחום בו עשתה שירות לאומי ועושה יותר “ימי מילואים” מאשר רוב הקצינים שאני מכיר.

    יובל סוף.

    Like

  6. לדעתי הקטע של 3 שנים משנה, גם מבחינה כלכלית. תתפלא איך כניסה לשוק בשנתון מסוים יכולה להשפיע על הקריירה העתידית.

    א. זה לא המצב כשמישהו עם ציוני בגרות גבוהים מאוד אבל בורות עמוקה וחוסר ידע בתחום הבגרות ועם נתוני כניסה נמוכים, צעיר ממך ב 5 שנים מקבל את מקומך וכאשר חצי מהכיתה מתקבלת בהעדפה מתקנת. אתה מוזמן לבדוק נתונים בטכניון, בתל אביב ועוד.

    ב. אריאל היא עיר בישראל שעדיין בתהליך הפיכה לאוניברסיטה ולא מקבלת מימון. מספיק יש מימון של מרכזי לימוד לחרדים, כשתהיה שותפות מלאה בתהליכי המדינה, יהיה על מה לדבר (למרות שאני לא חושב שאנשים יוותרו על זכויות היתר ומעמד האוניברסיטאות הקיימות)

    אני לא נתקלתי באנשים שיכלו לסרב למילואים, הצ’ופרים לא שווים את הטרחה, הסבל והשטויות בהתמודדות עם המעסיק אח”כ (שלוקח את ימי שישי-שבת מביטוח לאומי לכיס שלו)

    זה מחדל אחר של המדינה.
    מצד אחד, זה לא בסדר שמי שאמורים לשרת בצבא, יוצאים מהמסגרת הזאת,
    הרבה היו מעדיפים ללכת למסגרת אחרת. לפעמים העבודה שוחקת, אבל מבחינת החיים, גם שירות לאומי זה לא צבא ומשמעויותיו ואתה לא שבוי בידי הצבא.
    כן ראוי לתגמל אנשים שעשו שירות לאומי ששווה לשירות צבאי (שלוש שנים+) וממשיכים להתנדב, זה לא סותר תמיכה באנשי מילואים.

    זכותה של אוניברסיטה להגיד שהיא מקדשת תרומה למדינה,
    אני בעד הוספת אישור על התנדבות ותרומה משמעותית לקהילה לאותה קטגוריה.

    Like

  7. הי אור

    בעוד שאני לא מסכים עם רוב מה שכתבת אני מוכן להסכים עם המשפט האחרון- גם אני בעד הוספת התנדבות ותרומה לקהילה לקטגוריית הזכאים להקדמת ימי רישום. זה בעצם כל מה שאמרתי- צריך לתת אפשרות שווה לכולם וכולן לקבל את הפריוולגיה הזו.

    כמו שאומרת ואן-דר-סיסטר: נסכים להסכים למחצה.

    יובל.

    Like

  8. הוספת התנדבות לא קשורה לדעתי: מי שמתנדב יכול לבחור לעצמו את השעות ולהתאים אותם למערכת שלו. העניין הוא שלמילואיניק אין את הבחירה הזאת. אז שלפחות יקח מערכת יותר נוחה (ירשם להרצאות מצולמות וכד’).

    ויש בבר אילו איזה הטבה מסוימת למתנדבים.. אני לא זוכרת מה ההטבה ומטעם מי היא.

    האמת? זה נשמע כמו “אוי אוי אוי”

    ההטבה הזאת היא לא משהו נורא משמעותי. היא מקילה על אלה שיש להם אבל לא פוגעת יותר מדי בשאר..
    גם אם מישהו לא יצליח להירשם לקורס מסוים, זה היה יכול לקרות גם בלי קשר להטבה הזאת, ותמיד הוא יכול לבקש מהמזכירות לרשום אותו, ומקסימום להרשם לקורס מקביל אבל להגיע לקורס שהוא רצה להרשם אליו…

    הפוסט הזה נשמע כאילו רק חיפשת מהו להתלונן עליו.

    מורי: עד כמה שאני יודעת רוב ההטבות שהזכרת הם מהאגודה ולא מהאוניברסיטה
    (וגם- מה הבעיה בלתת צ’ופר?)

    הערה: בתור מישהי שעשתה שרות לאומי, לא משנה כמה התפקיד קשה ושוחק ומתיש התנאים הם טובים לאין שיעור מכל חיילת בקריה (לא התפקיד, התנאים: נתחיל בזה שיש בחירה חופשית). יש אנשים שעובדים כדי להשוות את התנאים שלנו לחיילים- אני מאוד נהנית מזה אבל לדעתי זה לא נצרך ומבזבז כסף למדינה.

    Like

  9. אני רוצה לחדד נקודה- יש הבדל בין השוואת תנאים לתנאים מועדפים.

    בנוגע לשאר, זכותך לדעתך. אני מכיר נשים שמתנדבות במקלט לנשים מוכות ש”מוקפצות” באמצע הלילה לשכונות “מסוכנות”. זו רק דוגמא, אבל לדעתי להגן ולתמוך באישה מוכה צריך להיות לא פחות חשוב למדינת ישראל מלהגן על גבולה מחדירת מחבלים. אבל זו רק דעתי.

    Like

  10. כדאי לכם לבקר במאקו, יש שם המון טוקבקיסטים של שורה ועלבון אבל גם כמה רהוטים.
    המחשבות שלי ממה שהולך שם הן רבות. הראשונה- אני מופתע כמה נשים תומכות בגברים המילואימניקים הקרביים. זה עצוב לשמוע תעמולה מפיהן של המדוכאות ממנה.
    נוספת היא שעל פי החוק משרת מילואים פעיל הוא מי ששירת 20 ימים בתקופה של שלוש שנים. במתן ההטבה לאלו ששירתו 21 ימים בשנה בר אילן בעצם אומרת- שמרת על התנחלות, קבל צ’ופר.

    Like

  11. הי יובל
    ההשוואה שלך בין משרתי מילואים למתנדבים מסוגים אחרים מקוממת.
    ישנה בחירה מוצדקת להפלות את חיילי המילואים לטובה כצעד של הכרה בתרומה שלהם למדינה ולאזרחיה. וכשמגדירים אפליה מדובר לשים קבוצה אחת לפני קבוצה שניה.
    אגב האפליה לטובה קיימת ברוב המדינות בהן מוגדר שירות חובה (אפילו בסקנדינביה).
    מתנדבים במטרות אחרות עושים עבודה חשובה מאוד אך ההבדל המהותי הראשון הוא שחלק ניכר ממשרתי המילואים (מעל ל-21 יום בשנה) מסכנים את החיים שלהם. אולי שכחת את זה. בשירות לאומי בבתי ספר לחינוך מיוחד לא מסכנים את החיים.
    כמו כן, בניגוד למסגרות התנדבותיות אחרות, שירות המילואים לא מוגדר כהתנדבות אלא כחובה. לא מציעים לי לשרת במילואים אלא פוקדים עלי ואם אני לא אתייצב אני אמצא את עצמי בכלא.

    אני אישית מצאתי את עצמי משרת כשלושה חודשים בתוך תקופה של 13 חודש במהלך התואר הראשון שלי מה שגרם לקשיים רבים שהתגלגלו כמעט עד לסוף התואר.

    וכאשר אתה בשירות המילואים, מסכן הרבה יותר ממה שרוב אזרחי המדינה מוכנים לסכן, אתה רוצה לדעת שהחברה ששלחה אותך תדע גם להוקיר אותך על הסיכון שבה היא העמידה אותך.

    Like

  12. ברור שיש לך בעיה עם התנחלויות, ולכן מצאת דרך יצירתית להתלונן על המתנחלים.

    אני עושה מילואים הרבה יותר מ 21 יום במשך שלוש שנים, ואני כלל לא משרת בשטחים, רוב המילואים שלי הם אימונים קשים. וחלק גדול מצבא המילואים הוא כזה, הרבה פחות תעסוקות מבצעיות בשמירה על אויבך המתנחלים והרבה יותר אימונים לקראת מלחמה עם אוהבינו מסביב.

    בזמן האימונים האלה אשתי ושני ילדי הקטנים מחכים בבית, אבא לא מגיע כל העומס לטפל בתינוק ובילד נופלים על אשתי, בנוסף לכך שהיא רופאה ונדרשת גם לעשות תורנויות של 26 שעות ולא מקבלת הקלות. במקום העבודה שלי אני צריך לעשות אקסטרא שעות לפני המילואים וגם אחרי המילואים כדי לא להשאיר מעביד יותר מדי כועס ונטול עובד, והמשפחה עוד רואה אותי פחות. ולא אין לי בחירה אם לעשות מילואים או לא, כל המשפחה סובלת, וזה רק כי נולדתי גבר!! (לא שאין היום גם נשים בין משרתי המילואים, אבל לצורך ההשוואה לדבריך).

    אתה חושב שמבחינתי או מבחינת משפחתי המילואים האלה הם לא סוג של נכות? הם לא עול אדיר? הם לא מעיקים? הם לא מגבילים אותי?
    צריך להבין וכנראה ברמה הכלל ארצית שבקשיים האלה לא יהיו אנשי מילואים במדינה שלנו, וכנראה שבעתיד הקרוב עוד נצטרך אותם.

    אה ורק שתדע אנשי המילואים האלה בזמן מלחמה גם נהרגים בשביל המדינה הזאת, ונמצאים בחזית, ומשאירים משפחות יתומות, רק כי הם נולדו גברים, בריאים פחות או יותר ולא במגזרים מצומצמים…

    אז אולי צריך גם להבין שאנשי המילואים מופלים על ימין ועל שמאל.

    Like

  13. אני לא מבין למה אנשים חוזרים ואומרים שמילואים זה קשה, שזו תרומה מכובדת, שזה חובה בחוק, שמגינים על המדינה.
    אמרנו שלא?

    אנשים, אני שמח לנהל דיון אבל נמאס לי לחזור על עצמי- כן, זה בחוק, כן, זה קשה, כן מעריכים אותכם על ההקרבה. אנחנו יודעים שיש דרכים לא לשרת במילואים (בניגוד להחלים מנכות, למשל) ואנחנו מעריכים את תרומתכם.

    מה זה קשור לאפליה?

    למה מגיע לכם לבחור קורסים טובים יותר?

    האם חייל מילואים ששירות המילואים שלו לא נופל על תקופת הבחינות זכאי למעוד ג’? לא. זה יהיה לא שוויוני וזה נוגד את תקנון רוב האוניברסיטאות שאני מכיר.
    אז למה מותר לו לבחור קורסים לפני כולם?

    אם עוד מישהו מתכנן לכתוב תגובה שאומרת “אני מילואימניק ותדע לך שזה ממש קשה” אני אמחק אותה. למה?
    כי אני מילואימניק, סטודנט, מתרגל ואני לא צריך שתסבירו לי מה זה.

    Like

  14. אתם יודעים מה- תעופו לי מהבלוג.
    כולכם. כן.

    המדינה שלנו מעוותת ומושתת על סגידה לצבא. הסגידה הזו פועגת בנו במישורין ובעקיפין.

    היי, דן- המדינה לא מתקצבת את מערכת החינוך של הילדים שלך, אבל היא תעלה אותם לעולה במקרה מלחמה, המלחמה תעלה יותר ממה שעולה חינוך כל ילדי המדינה לשנה, אבל היי, צה”ל זה חשוב. אז, אחרי שהם יתנו יד, רגל אולי גם ראש הילדים שלך יגיעו לאוניברסיטה מתפוררת, ישלמו מיסים מנופחים שממנים את מערכת הביטחון וישלחו את הנכדים שלך למות.

    סליחה שאני מוכן לקום ולהגיד שהסגידה הזו לא נכונה. אני רוצה שאנשים ישוויצו בכך שעזרו לפליט, הצילו אישה מוכה, בילו שעת שיחה עם קשיש. אל תגידו לי- אבל כל אלו לא יחיו בלי ההגנה של צה”ל, מה הם חיים? פחד יומיומי מהליכה ברחוב? מלהשאר לבד בבית? מהאדם לו את נשואה?

    בולשיט!

    מאז יום כיפור הצבא הרג הרבה יותר אנשים ממה שהוא הציל. עדיף להשקיע בגופים שמצילים יותר אנשים ממה שהם הורגים.

    Like

  15. יובל, כל מילה בסלע.
    כולנו חיים במדינה הזו ומודעים היטב לקושי של שירות מילואים, גם אם אנחנו עצמנו לא עושים מילואים. באמת שלא צריך להסביר לנו את זה כמו שמסבירים לילד את עובדות החיים.

    המדהים הוא שבתגובתו של אריה ארזי אליך, הוא ציין דוגמאות נוספות של אנשים שמתקשים יותר מאחרים באוניברסיטה – הורים לילדים, אנשים עם פחות משאבים כלכליים וכו’. ארזח כ”כ בטוח בדרכו, שהוא כלל לא שם לב שהוא מצביע על כל מי שלא יקבל ממנו דבר ועוד חצי דבר מעבר למה שכבר קיים בתקנון; למרות שקבוצות אלה מקבלות הטבות המוצדקות לאור מצבם (נניח, מלגות מסוימות לבעלי קשיים כלכליים, ואני יודעת שהורים מקבלים לפעמים הטבות פרטניות ממרצים – לא יודעת איך זה בתקנון), אני לא רואה שמוסיפים לאוכלוסיות האלה עוד ועוד הטבות כל שני וחמישי, ובטח שלא “שורה של צעדים” להיטיב עמם אף יותר. ניתן לפלח את אוכלוסיית הסטודנטים ולמצוא קבוצות רבות של אנשים שצריכים התחשבות שהם לא מקבלים, פשוט כי הם כנראה לא מספיק “יקרים לכולנו,” כדבריו של ארזי. למעוניינים, ניתן גם לקרוא בבלוג שלי על מצב דומה:
    http://meandiscourse.wordpress.com/2011/07/17/inequality_law_faculty_tau/

    כמו כן, גם בתגובתו של דן פה מעלינו, דן כתב כי בזמן שהוא במילואים, רוב הנטל נופל על אשתו. מזל שהיא לא סטודנטית! כי אני לא רואה שהולכים ומייצרים עוד תקנות לנשים-שבעליהן-עושים-מילואים. מי יודע, אולי גם זה יקרה בקרוב. אולי בקרוב גם הורים של מילואימנקים, אחים ואחיות של מילואימניקים, מי שמוכר במכולת למילואימנקים וכו’, יזכו להטבות כי מישהו בחייהם יצא למילואים. זה כבר לא נשמע לי מופרך.

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s