אסיפוסף – מיקסטייפ מתנה לחג
עשינו שתי תוכניות שבהן כל אחד אירח מישהו אחר (אני את שירי ויובל את תמר יקירת התוכנית). הפלייליסט של שתי התוכניות היה אמור להצטרף יחדיו למיקסטייפ נחמד. יו וויל בי ד’ה ג’אדג’. חגאסיף שמייח!
עשינו שתי תוכניות שבהן כל אחד אירח מישהו אחר (אני את שירי ויובל את תמר יקירת התוכנית). הפלייליסט של שתי התוכניות היה אמור להצטרף יחדיו למיקסטייפ נחמד. יו וויל בי ד’ה ג’אדג’. חגאסיף שמייח!
השבוע מתארחת בתוכניתנו המפוצלת הפריקו-גיקית המהממת ומותג האופנה העצמוני (כן, זה בכוונה) שירי פרציגר כהן. היא מפוצלת (היום דן-יה, בשבוע הבא ברלין, סליחה, יובל) מסיבות משעממות אבל מי שיחכה בסבלנות יקבל סופר מיקסטייפ בסוף השבוע הבא ולרגל סוכות.
האינטרנט עשה מהפיכה במוזיקה – חברות התקליטים הפכו למעט מיותרות וכל להקה מהבית השכן יכולה להפיץ את עצמה בקלות וביעילות בין אלפי הגולשים צמאי ההתרגשויות. אז מה צריך לעשות?
הפוסט הזה קיים מזמן, אבל לא אצלי. כתבתי אותו בעבר לאיזה עיתון שנקרא “נט מגזין” והודפס למרבה הצער על ניירות. חלקו הגדול לא מעודכן יותר, אבל העניין בבסיסו זהה.
בחרתי להעלות אותו עכשיו בגלל הפוסט הזה והדיון בטוויטר שהוא יצר.
אז השבוע החלטנו לשחק משחק האסוציאציות ובכך להכין את הפלייליסט לתוכנית. רק עמוק לתוך התוכנית גילינו שיובל ממש לא הבין את המשחק ושדן-יה עדיין לא יודעת לעשות בלאנס בין מיקרופונים.
חוצמזה דיברנו על המדינה ואיך המדרון חלקלק וגם הבלוג ממשפחת בלוגי “ההם” הוא מדרון חלקלק, או משהו. היינו כל כך מרוצים מהפלייליסט שאפשר לשמוע רק אותו ובלי דיבורים בכלל בסאונדקלאוד. אבל טרם, כי אנחנו רוצים שתשמעו אותנו מדברים. הבכנו את עצמנו מאוד כשלא הצלחנו למצוא דרך להקליט את ניצן חורש מאלקטרה אומר כמה מילים לסקייפ.
יובל מספר על אהבתו לאמנדה פאלמר ועל האהבה שלה לרדיוהד. אז הוא מקטר על זה שצריך לתת את הכותל לא ליהודים, או לערבים, אלא לדת שתתנהג לנשים כמו שצריך.
בסוף הוא חולק חוויות עם “כל החתיכים אצלי” באולפן הר הצופים!
וזהו.
אני דווקא מארח את תמר מלינוביץ'- גם שדרנית וגם פריקית לא קטנה.
אז דיברנו על דן-יה המון, דיברנו על הופעות ועל אוזי ועל סרטים ובעיקר מסע בזמן.
כי מסע בזמן זה אייטיז=>היפסטרי=>כבר לא גיקי=>פריקי!
כמו שחלקכם כבר יודעים, רדיו הר הצופים נמצא כרגע בסכנת סגירה מיידית. הסיפור (בקצרה) הוא כזה: המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית נתבקשה לקצץ בתקציבה בשנת 2011, והם בחרו לחתוך את משכורות צוות המפיקים של הרדיו. מדובר בצוות של 3 אנשים, שהיקף משרתם (ביחד) הוא 200 שעות שבועיות בשכר שקרוב למינימום, ועוד עשרות שעות בהתנדבות. הצוות הזה, שגם ככה מקבל מהאוניברסיטה מעט שבמעט, מנהל צוות של עשרות שדרנים מתנדבים, דואג לכל הצד הטכני של התנהלות התחנה, מארגן ראיונות עם מיטב האמנים, תקלוטים של השדרנים במקומות שונים בירושלים, הרצאות של השדרנים על קולנוע ומוזיקה, מייחצן את התחנה, מדריך שדרנים חדשים ובין לבין מוצא זמן להאזין לכל אלבום חדש שמגיע לתחנה. בלעדיהם, אין רדו הר הצופים. אם עד סוף דצמבר לא נצליח להזיז משהו, התחנה תיסגר לחלוטין, או שהיקף הפעילות שלה יצטמצם ביותר מ-75% (וזה התרחיש האופטימי).
והפעם למרות הרצון העז שלי להכנס ללופים ורבליים בלתי נגמרים וללהג מוזיקלי ארוך מאין כמוה החלטתי להניח לכם עם הנושא שהכי מעניין אותי בשנים האחרונות: מוזיקה, אמת, אמינות, מה גורם לי להאמין לאמנים מסויימים ולמה זה כל כך מרגש לשמוע אנשים שנמצאים בתוך היצירה שלהם ובמקום לטרחן ולקשקש עסקתי בבחירה של אמנים שאני תמיד מאמינה להם.
ברוכים הבאים לתוכנית הראשונה של “פריקים וגיקים”.
דברים שדיברנו עליהם, חלקם עם לינקים:
מהיר בעיר ויוזמות תחבורה שונות- אפילו אירחנו את אייל שידבר על זה, ערב של מחווה לוודסטוק, פריקים וגיקים, דולהאוס ומיהו טופר, אבישי אפרת, אמנדה פאלמר, ארץ בראשית, הופעה ברוגטקה, העבודה שלי, האוניברסיטה של יובל, עונת המבחנים, פורטיס הוא מלך, יקירת הבלוג שלא הוקדש לה שיר, קולות רדיופוניים, טיסת הקונקורדים, רובוטים, ניסויים באנשים עם אלצהיימר ובניית נתיבי התנועה שלהם.
לאחר השידור אתם מוזמנים להכנס לקטגוריית “פריקים וגיקים” ולהקשיב לתוכנית זו, או לאחיותיה.
כמה מילים לא מחייבות על הדוקטור. דוקטור הוּ, על איזה דוקטור חשבת? העונה החמישית, איימי פונד וככה.