ראיתי את הדקדוק הפנימי, הייתי בהרצאה של סיימון סינג

זה בסדרת “קצר מדי לפוסט ארוך מדי לטוויט”.

אז ב’הדקדוק הפנימי‘ בכיתי. שכחתי כמה הספר הזה עצוב. למעשה, בגלל קראתי אותו בגיל צעיר מדי אני חושבת שאיפושהו בחטיבה, בר מצווה ככה, ובגל”ז בראש שלי הוא נגמר טוב. לא שאני רוצה לספיילר או משהו, אבל בואו נאמר שאוטוסוגסטיה זה כלי חזק.

אז היה לי נורא עצוב הסרט, בין היתר בגלל כל מיני סוגים של מחשבות על הורות. פתאום הרגשתי או תהיתי לעצמי איך אני אמורה להתמודד עם ילד רגיש ממני, כזה שעולמו הפנימי כנראה עמוק, עשיר ורגיש משלי.  אני לא מצטיינת בעולם פנימי עשיר במיוחד ובכלל: הילדות שלי עברה די בכיף- בלי מצוקות רבות במיוחד (חוצמהלסביות, אבל זה לא היה נורא) ובלי עצבובים ודכאונות. אפילו בגיל ההתבגרות הזוועתי שלי (לא בשבילי בשביל ההורים) הייתי די מאושרת.

אני כל כך אוהבת את גרוסמן ואורלי זילברשץ מדהימה אותי, אבל זה כל-כך לא חדש שאין טעם להזכיר את זה בכלל.

ואין לי כוח להכנס לזה יותר לעומק עכשיו. אז זהו.

לגבי ההרצאה של סיימון סינג– אז הוא זה שחיבר את הספרים המשפט האחרון של פרמה, המפץ הגדול, סודות ההצפנה וריפוי או פיתוי (שזיכה אותו בחתיכת משפט דיבה ונשמע יותר טוב באנגלית: trick or treatment) ועוד כמה שלא תורגמו.

הוא בחור נחמד, בריטי, עם מוהיקן. נראה כמו בנץ, קצת נשמע כמו אריק.

היה כיף ומעניין והזכיר לי ש: א. אני ילדה חכמה, ב. אני אוהבת ללמוד.

אבל בעיקר התבאסתי שלא היה מדעי מספיק. תבינו- סיימון סינג עושה דבר נחמד וחשוב- הוא מנגיש את המדע לאנשים שלא היו עוסקים בו, תרבות הפופ של עולם המדע. זה היה כמו לראות פרק ארוך ומוצלח של ‘המפץ הגדול’. גם הוא יודע שמה שהוא עושה זה לא מדע ואפילו הקדיש איזה 10 דקות למירוק מצפונו על התחת שלנו (משהו עם עריכת הסרט של המשפט האחרון ושינוי מילותיו של אחד המדענים). אז זה כיף, ומלמד, וידע כללי (כן, לא ידעתי שטיורינג היה הומו) אבל אי אפשר להגיד שמדובר בספרים הכי עמוקים שתתקלו בהם.

כן התפניתי קצת לחשוב מחשבות שקשורות לאסתטתיקה של המתמטיקה ואיך זה יכול לעבוד או לא לעבוד עם הצפנות וקידוד ומבחן טיורינג. אבל זו רק אני ואלו רק מחשבות.

>

תוצאות סקר דוקטור הו

אז לפני כמה ימים ובעקבות דיון (עקר לחלוטין, שהרי ברור לכולנו שטננט הוא הדוקטור הכי שווה) בטוויטר החלטתי שהגיעה השעה לסקור את הנושא. לא יכולתי להתאפק והכנסתי עוד שאלות כמו: פרק מועדף, קומפיון אהוב, גזע מועדף וכו.

עכשיו הגיעה השעה לפרסם את תצאות הסקר הבלתי משמעותי הזה!

*** לכל המנטפקים למיניהם: אתם מוזמנים לעשות כן בתגובות לפוסט, אני לא מבטיחה להתייחס ברצינות לתגובות ויותר מזה: אני ממליצה לטעון את “חוש הומור.bat” לפני שליחת התגובות ***

נתונים בסיסיים:

במהלך היומיים שבהם הוא מוצב ענו על הסקר 131 אנשים (נכון לרגע זה) מתוכם 67 נשים (שזה 51%), 56 גברים (43%) ועוד 5 שלא מחבבים הגדרות דיכוטומיות או שתפיסת המין שלהם נמצאת במקום מסוים בתוך הציר גבר-אישה.

התפלגות של חובבי דוקטור הוא לפי מין

קבוצות גיל

אז להפתעתי כי רבה מילאו את הסקר לא פחות מ- 18 אנשים שאפשר לכנותם “בני נוער“. להפתעתי – כי לא ידעתי שיש לי כאלה במלאי. אם מניחים לרגע בצד (רק למען החישוביוּת כמובן) את כל אלו שדיכוטומיות מגדריות לא חלות עליהן מגלים את העובדות המפתיעות הבאות:

  • קבוצת הצופים (הצופות למעשה) הכי גדולה הן בחורות בגילאים 21-25
  • בקרב הגברים- רובכם מספיק אינטליגנטים להבין את הסדרה ולהנות ממנה רק כשאתם מגיעים לגיל 31 (כמוני!)
  • אנשים מעל גיל 55 לא צופים בדוקטור הו.

הנה הגרף:

גיל ומגדר של צופי דוקטור הו

ולעוד פרטים כלליים שפחות מעניינים את כולם אבל מפתיעים אותי:

רובכם לא מכירים אותי! שזה אדיר. כי הייתי בטוחה שאני מכירה באופן אישי את כל שמונת האנשים שקוראים בבלוג.

Do I know you?

ועכשיו לעניים שלשמו התכנסנו:

ברור שטננט הוא הדוקטור הכי שווה עד כה, יש לי גרף שמוכיח את זה!

מי הטננט החביב עליך?

כאילו, באמת. כמעט 80% חושבים שטננט. ומליונים לא טועים. כלומר 104 לא טועים, אבל ללא ספק ה- Finest 104 אנשים שאפשר למצוא ברשת!

מלחמת הקומפניון-נים

אחרי שבערך חמישה אנשים ענו שרון הציעה לעשות את הבחירה בבני הלווייה של הדוקטור בחירה מרובה, שזה באמת נחמד כי אין הרבה בסיס להשוואה בין למשל דונה נובל למיקי. מצד שני, אתם התפרעתם בבחירות! חשבתי שתנצלו את החירות הזו כדי לבחור שניים וחלקכם בחרו ארבעה – אנא השפילו את הראש בבושה עכשיו.

הנה הבחירות שלכם:

דונה נובל שולטתתתת!!!!

ב”אחר” אפשר למצוא את: “רורי!” (סימן הקריאה במקור) ואני חייבת להסכים, הוא הרבה יותר חשוב מאדם, פישלתי.

האם דאלק או אוּד?

(אני זורקת קצת כי אני חייבת לעוף, תסלחו לי)

גזע מועדף- ארי?

  • לדעתי כל מי שבחר במלאכים הבוכים לא ראה את עונה חמש שבה הם הלכו פקאקט.
  • מי מכם שבחר את הרעים (הרובוטים עם הפאות) מתוך הנערה אשר באח עשה עבודה טובה, לדעתי.
  • זה שכתב “כולם טפשיים” ובכן, אתה טיפשי. ומי שבחר בבני אדם צריך להתחתן עם מרתה ג’ונס.

אחרון חביב- שיום אחד יקבל סקר משלו: פרק אהוב!

אז בלינק הכי לוקח או משהו, זה בעצם מעניין כי לדעתי זה אחד הפרקים שהכי פחות רואים בו את הדוקטור. חוצמזה, זה פרק שבו יש המון פעמים את המושג שלדעתי הכעיס חלק מהצופים האדוקים “וויבלי וובלי טיימי וויימי” ומרגיז במיוחד בקונטקסט של הפינאלה של עונה חמש.

עוד פרקים שזכו לקול אחד כל אחד:

  • Titanic
  • The next doctor
  • Doctor Donna
  • Planet of the Ood
  • The weeping angels
  • Aliens of London
  • Dalek
  • Utopia
  • The doctor’s daugther
  • Bad wolf

והילדה באח הוא באמת פרק נפלא גם בעיניי.

אני חושבת שזהו…

למישהו יש שאלות? מישהו רוצה אולי את הקובץ אקסל המקורי לעשות בו שמות?

הנהו לפניכם (קליק וכו)

ניסוי במולקולות מים, מילים ואורז (פוסטמונות מדעי דימיקולו)

הכל התחיל מזה שקרן ובועז (מזל טוב, אגב) ערכו את הניסוי הזה בבית שלהם. אני כעסתי ואמרתי שאני לא מוכנה לקבל את תוצאות הניסוי כי ככה אני, אדם ספקן.
הבטחתי לקרן שאחזור עלי הניסוי בתנאים שלי וכך עשיתי.

הניסוי

נשמע נורא ניו אייג’י שכזה, משהו עם האופן שבו מילים משפיעות על מולקולת של מים, האינטרנו מפוצץ בכל מיני רפרנסים בנושא לא מתכוונת לחפש אותם.

בגדול לוקחים אורז מבושל (כי אחרת אין בו מולקולות של מים) ומדברים אליו כותבים עליו כל מיני מילים שליליות חיוביות (שזה כבר בעייתי, כי סליחה, מי קבע ש”מסריח” היא מילה שלילית? אם אתה גבינה צרפתית זה דוקא חיובי) והוא אמור להגיב בהתאם.

הכי טוב ללכת לקרוא את הפוסט של יניב על זה (שהוא אחד מצמד המגישים בתוכנית הרדיו המופתית “אני כבר אנוח בקבר“).

אז עיקרתי שתי צנצנות, הדפסתי לייבלים, מדי פעם דיברתי אליהן, שמרתי אותן באותם תנאים בדיוק ולמען הסר ספק לפעמים גם החלפתי להן את המקומות.

תוצאות הניסוי!

אורז, אורז, אורז
"אורז יפה, טעים וחמוד" וגם "אורז מגעיל, מרושע ומסריח"

הנה שתי הצנצנות מדגמנות טקסטים ושמחת חיים

כך זה נראה מלמטה
הימני הוא האורז "הטוב" והשמאלי הוא "המסריח"

הניסוי הצליח והמסקנה המדעית המתבקשת (של דנה) היא:

“אורז ששמים אותו לכמה חודשים בצנצנת לומד לקרוא”

ושלי:

“אין אורז רע, יש רק מים רעים”

הנה עוד אחד, סתם בשביל הכיף:

רקב רקב בוא
רקב רקב בוא!

ואסיים בציטוט מתוך הפוסט שהוליד את הפוסט של יניב (שגם יניב ציטט):
“כבר עשרה ימים עומד במטבחי אורז בשתי צנצנות. אם היתה מצלמה נסתרת במטבחי, בוודאי כבר הייתי מאושפז. פעמיים ביום מגדף את האורז הרע (בלי שהטוב שומע) בקללות איומות, כולל הורים, ופעמיים ביום שר לאורז הטוב שירים נחמדים העוסקים באיזה אורז נהדר הוא. התוצאות חד משמעיות: האורז המבורך נשאר כמעט לבן לגמרי, האורז המקולל הולך ונרקב לנגד עיני, כל מיני פטריות צצות בו ועובשים מסוגים שונים וצבעים מעניינים”.

תמונות מהטלפון

יש יאמרו שעל בלוג שמכבד את עצמו לשמור על רמה מסויימת של כתיבה, של שפה, של נושאים ראויים ובהחלט- רזולוציה.
למזלי, לא אני ולא דן-יה מכבדים את עצמנו. לא באופן שאתם חושבים לפחות. אז הנה, שלפתי כמה דברים מהמצלמה הגרועה של הסלולרי שלי.

בצריף של יובי הגיאולוג

העיפו אותי מהמשרד הישן שנתנו לי. למה? ובכן, הוא היה עם מזגן חדיש, מאוורר תקרה נעים, ענק למדי ובבניין המרכזי. כל התכונות האלו והעובדה הפשוטה שהוא היה שלי- סטודנט מסכן לדוקטורט, סיכלו את סיכויי לשמור עליו בשניה שחוקר בכיר שם את עיניו על החדר.
ביננו, לא בכיתי בלילות, אבל לעבור זה תמיד בעאסה.
אבל זו גם התחלה חדשה-

נכון שהוא נראה נורא? בדיוק! הוא הצריף הכי רעוע במכון שלי. אין יותר מתפורר ממנו. מה גם שהוא הכי נידח, אף אחד לא ידע לעולם איפה אני!
וההפתעה הנעימה, או הדיסוננס המפתיע… הוא הצריף הכי משופץ בכל רחבי המכון, הבניין המרכזי או חדרי ההנהלה!

ונקנח בעוד פיקציה הזויה: בירה מפתח-תקווה. ברצינות, אנשים.

עכשיו, רוצים לדעת מה הבעיה שלי עם בירות “מקומיות”. כאלו כמו מכבי, גולדסטאר,
נגב (אוי ויי) ואחרות. במיוחד לאור כל הטרנד של מיקרו מבשלות?

אז ככה- איך בירה שמיוצרת בארץ, בלי מיסוי אלכוהול גבוה, עולה רק קצת פחות, כמו, או הרבה יותר מבירות מיובאות?

ביננו, זה פשוט יותר נוח. אבל אם איזה בעל/ת פאב, מבשלה, חברת הפצה של משקאות, מכון בי.די.אס.אמ רוצה להעשיר אותי בידע, אני פה.


עדכון חם!

התקבלו במערכת הבלוג תלונות על כך שקירות החדר שלי ריקים.
ובכן, אם יש לכם רעיונות אז לי יש מדפסת לייזר. גדלי A4 ו- A3 יתקבלו בברכה.
מה זה דן-יה? תחרות?
סבבה, תחרות נושאת פרסים- מי שישלח/תשלח פוסטר מלבב במיוחד לקיר המשרד שלי יזכה/תזכה בבחירת שיר פותח לתוכנית מס’ 4 של פריקים וגיקים בעוד כשבועיים.
כדאי לכם, 9 מתוך 10 רופאים מסכימים שבחירת שיר פתיחה לתוכנית רדיו אוניברסיטאי שמשודרת גם באייקאסט הנה ערובה לשיפור בחיי המין. להלן תמונה להמחשה-

גל, זה בשבילך!

שלחו לי את הפוסטרים שלכם- juv@dan-ya.com

הצעצוע החדש שלי (שהוא גם הכי מגניב)

זה אוטו קטן קטן קטן קטן קטן שעובד על שמש. אין לו סוללה או מצבר ולכן הוא אוטו בינארי שעובד על שמש! ממש אפס-אחד קלאסי.

הוא נראה ככה (באחת התמונות הוא עומד על מכסה של מי עדן, לצורך המחשת קנה מידה):

מכונית סולארית קטנה מאוד

ככה זה נראה שזה נוסע (וללא ספק השימוש הכי מפתיע ולא הגיוני לשיר של הבילויים):

אז זה עולה 2.5 דולרים.

כן, זה עולה שניים וחצי דולרים וזה מדיל אקסטרים (מה שאומר שהמשלוח חינם, אבל אפשר לחכות לו הרבה זמן).

ואם תשאלו אותי, זה חובה בכל בית, אני כבר חושבת על כל הניסויים המדעיים שיאיר ואני נעשה (אם אני ארשה לו לשחק באוטו הזה, קניתי רק שלושה) ועל כל הריצה שאאלץ לרוץ אחרי האוטו, אוי, ויאיר…

אם אתם קונים לכם כזה (כי זה נורא כיף!) אז תקנו אותו דרך הלינק הזה אוטו קטן וסולארי, כדי שאוכל להרויח עליכם נקודות שיהפכו לעוד דברים מטופשים שאני קונה בדילאקסטרים (כמו המסוק והאוטו על שלט, וגם כמו הלייט-סייבר המינאטורי שכבר כיכבו בבלוג הזה בעבר)
אני במשרד, שי אורז להודו

ובברכת: “יום שמתחיל עם משלוח מדיל אקסטרים חייב להיות יום נפלא” אני נפרדת.

מטא פוסט: מחרוזות חיפוש גאלור

אז עוד מעט יש את הבלוג הזה שנה,

עשיתי בדיקה של מחרוזות חיפוש שהובילו לבלוג (לדעתי גנבתי את הרעיו הזה ממישהו) והנה רשימה קטנה ומצחיקה

מחרוזות החיפוש הארוכות ביותר:

  • אני שונא שאנשים שאני אוהב אוהבים אנשים שאני שונא – הכי ארוך והחביב עלי מכולם!
  • princess bride “” to the death “” monolouge
  • אני של האהוב שלי, האהוב שלי audio clip
  • battle of wits monologue from princess bride
  • kenny rogers dolly parton duet לשיר מילים
  • אביב מתעורר – נינט טייב עושה סקס
  • איך מגלים מה המספר שלי דרך סלקום
  • חווה אלברשטיין בנות חמש הן מוכרחות לרקוד
  • i feel the earth move תרגום
  • ninet tayeb – היא יודעת טֶקסט
  • princess bride battle of wits monologue
  • אם תהיה מלחמה באמת עוד מעט – אני האורקל! יש לי תשובות להכל!
  • אנשים שעשו סקס עם בעלי חיים- זה בטוח יובל אשם
  • אף אחד לא בא לי דאבסטפ – אם רק הייתי מבינה מה זה אומר
  • אתרי מוזיקה שאפשר לעלות אליהם שירים
  • ברוך הבא ברוך הבא שיר חיות

וסקס:

  • סקס אדום עם חיות
  • סקס אדום חיות
  • סקס במכולת
  • סקס יפא
  • נינט טייב סקס
  • אנשים שעשו סקס עם בעלי חיים
  • ארסיים עושים סקס
  • אביב מתעורר – נינט טייב עושה סקס

(לפי הסדר)והכי הרבה אנשים נכנסו לבלוג בגלל:

  • כשבקנםםל – אוי, אתם טפשים…
  • היפסטרים
  • דפנה והעוגיות
  • טאפאס בר אחד העם
  • עםםעךק
  • באזינגה – הכי מעולה!
  • מסוקים על שלט רחוק
  • דן-יה שוורץ
  • קו המומחים
  • טמקא
  • פיקסיז ביטלו
  • אני שונאת היפסטרים
  • חווה אלברשטיין ברוך הבא הורדה
  • גפן רפאלי
  • נינט קומוניקטיבי
כשבקנםםל
היפסטרים
היפסטר
דפנה והעוגיות
טאפאס בר אחד העם
עםםעךק
site:dan-ya.com
songs.co.il
באזינגה
מסוקים על שלט רחוק
טאפס בר אחד העם
דן יה שוורץ
קו המומחים
טמקא
דן-יה
פיקסיס ביטלו
פיקסיז ביטלו
מסוק על שלט
מסוקים על שלט
פיקסיז
אני שונאת היפסטרים
אחד העם טאפאס
חווה אלברשטיין ברוך הבא הורדה
גפן רפאלי
נינט קומוניקטיבי
טאפאס בר רושפלד
שונאת היפסטרים
חוה אלברשטיין ברוך הבא

שחרור קיטור, או: למה אני שונאת SEO

*** ספוילר אלרט, תוספת מאוחרת, נתבקשתי להוסיף אזהרה, יש פה ספוילר משמעותי לסדרה עספור, עונה 1 אם טרם ראיתם***

אנחנו חיים בעידן דוחה. ולא רק מהסיבות הידועות. אנחנו חיים בעידן דוחה שבו יש יותר לא-מקצועות (“מומחה לרשתות חברתיות”) ממקצועות (רופא, עורך דין, מורה). שבו מספר האנשים ששולחים קורות חיים למשרת כותב גבוהה בערך פי 20 ממספרם של בעלי הכישורים הרלוונטיים – כי היי, מה זה עיתונאי? גם אני יכול, יש לי מחשב בבית, ואני כל הזמן מתקן אנשים מ”שלוש שקל” ל”שלושה”.

איפה משבצים את תחום ה-SEO בחלוקה הזאת? לא ברור. לכאורה – מקצוע עם כללים ברורים (לא שמים יותר מ-1.4 לינקים בפסקה. אורך הפייג’ דסקריפשן צריך לנוע בין 100 ל-160 תווים). למעשה – עוד תחום אמורפי שגם המומחים הכי גדולים בו לא באמת יודעים מה הם עושים. כי גוגל משתנה כל הזמן, כי “אין כאן נכון ולא נכון”, כי “אי אפשר למצוא נוסחה אחת נכונה ל-SEO טוב”. בקיצור, עוד תחום שיש בו אינסוף חוקים, חלק לא מבוטל מהם סותרים זה את זה, ובסופו של יום הוא נשען יותר מהכל על אינטואיציות.

סרגוסטי שלח אותי

בתור עורכת לשונית בדימוס, וגם קצת עכשיו, אני האחרונה שיכולה להתמרמר על זה. הרי כמות החוקים שהשפה שלנו מכתיבה היא אינסופית, ובכל זאת חלק גדול מההכרעות שלי נשען על טיעונים כמו “זה גבוה מדי”, “זה לא מקובל”, “זה לא נראה טוב” ו”לא מדברים ככה”. “מיתוסף” היא צורה שלא תמצאו בטקסטים שעוברים מתחת ידיי, הצירוף “על אודות” מכוער בעיניי באופן שאינו מאפשר את השימוש בו, ואם אני אשמע מישהי בחנות מבקשת את החולצה הזאת “בככחול” (בשתי כ”פים רפות) – אני כנראה אקיא על המקום. כי לדעתי הכלל המרכזי בעריכה לשונית (סליחה, אבל תמיד מרגיש לי שרק מכוערים אומרים “עריכת לשון”) הוא להתאים את השפה לסיטואציה. וברוב הסיטואציות הכתובות, הרבה יותר חשוב לטקסט להיות קולח מאשר להיות תקני. וגם כאן יש כמובן חריגים: אפשר לעגל פינות עם התקניות, אבל יש גם שימושים שהם בלתי-עגילים בעיניי, אפילו בטקסט הכי אגבי ולא מחייב.
בקיצור, מכיוון שעריכה לשונית היא תחום שדורש גם המון ידע, גם הפעלה אינסופית של שיקול דעת וגם רגישות מאוד גדולה לשפה – לא הייתי מעלה על דעתי להדפיס למישהו חוברת של כללים ולשלוח אותו לזירת העריכה. כי הסיכוי שהוא יצליח להפעיל את שלושת אלה, ולדלות את ההכרעה הנכונה בכל פעם ופעם, הוא כמעט אפסי.

וכאן אני חוזרת ל-SEO. כמו עריכה לשונית, גם SEO הוא תחום שמחייב אותך ללהטט בין המוני כללים לבין תחושת הלב והבטן (כפי שהתגבשה על סמך ההיכרות עם גוגל). למעשה – ב-SEO זה אפילו גרוע יותר, כי בניגוד למקרא, המשנה וחוקי האקדמיה ללשון העברית – את גוגל אתה אף פעם לא יכול באמת להכיר. להכיר את גוגל זה קצת כמו להכיר את סרגוסטי מ”עספור” – תמיד יכול להיות שבפרק האחרון יתברר שהוא בכלל לא קיים, ושזה הכל עבודה של קובי המניאק.

אני? אני מסיפור אחר

את הטקסט הזה אני כותבת ממקום של אדם שצויד בחוברת וירטואלית של כללי SEO ונשלח לשדה הקרב (במקרה הזה: עבודת SEO על כמה אלפי פריטי תוכן, בדגש על page titles  ו-page descriptions). עכשיו אתם תופסים אותי רגע וחצי אחרי שבישרו לי שעבודה של שבוע שלם הייתה לשווא. למה? כי “נכון שחשוב לשבץ מילות חיפוש, אבל יותר חשוב למשוך את הגולש לתוך הטקסט”, ו”נכון שאת המילה הזו מחפשים יותר, אבל דווקא פה זה לא השיקול העיקרי”. אז רגע, אפשר לקבל סדר עדיפויות מובנה שלפיו אוכל לעבוד? התשובה היא לא, “כי ב-SEO אין שחור ולבן”.

למה אני כל כך מעוצבנת, לא ממש ברור. כאמור, אם הייתי מציידת אדם במילון ובספר דקדוק ושולחת אותו לערוך כתבה – לא באמת הייתי מצפה שהיא תהיה ערוכה טוב. כי זו שפה, ולשפה אין נוסחאות. כמו של-SEO אין נוסחאות.
אז מה אני מנסה להגיד בעצם? האמת היא שאני בעיקר מנסה לשחרר קיטור, רגע לפני שאני מסתערת שוב, מההתחלה, על פרויקט הSEO  שלי – בתקווה שהפעם אצליח לקלוע לקודקוד הנכון של המפלצת מרובת הראשים. אבל כן, יש לי גם שורה תחתונה: עבודת SEO, עליה להיעשות בידי אנשים שמבינים בנפשו ההפכפכה של גוגל. כשם שאיש לא היה מעלה בדעתו לשלוח אדם חולה לאבחון עצמי בעזרת וויקיפדיה, כך לא סביר לגייס סתומי-SEO, שבתחום האופטימיזציה של החיפוש האינטואיציה שלהם שווה לתחת במקרה הטוב, לעמול על טייטלים ודסקריפשנז. תנו לכל אחד לעשות את מה שהוא טוב בו, ובא לציון גואל.

ואם לסיים ב-call to action: רוצים להחליף איתי שעה של SEO בשעה של עריכה לשונית? לחצו כאן.

קו המומחים: שולחן העבודה של אופיר קנר

מירית: שלום עודד

עודד: ‫שלום מירית וחג שמח.‬
‫או מועדים לשמחה.‬
‫או מה אומרים בשבועות?‬
‫שהכל נהיה בדברו.‬

מירית: בכל מקרה, החלב יצא את מערכת העיכול ואנחנו יכולים לחזור לנגוס בבשר החי
שהוא בשר פיגולי- בשר שולחנות העבודה

עודד: ‫על פי שיטת הפיפו, שדומה למונח בכדורגל, אבל הוא לא, עלינו לטפל באופיר קנר
‫האיש מקיסט, וזה אתגר‬

מירית: בשבילי במיוחד, אתה הרי יודע שבתקופה שאני למדתי באקדמיה לא לימדו מק, זה היה חומר למכללות
תן לי רגע לאתר את שולחן העבודה שלו
או שאולי תצלם לי אותו בזירוקס שלך?

עודד: ‫אעשה זאת. מלאי את המכונה בספירט ואשלח לך‬

מירית: רגע
אוקיי
שלח

עודד: ‫עד שהספירט יתחמם אספר שיצא לי לעבוד עם מק בעברי. בגלגול קודם בו הייתי ילד חנון, ובמכון ויצמן.‬
‫היו מעבדות מיוחדות למחשבים הללו‬
‫ספירט אמור להתחמם בכלל? אני מקווה שלא אשרוף את הקליניקה‬

מירית: הנה, זה הגיע, קצת מריח מעמילן, לא נורא.

שולחן העבודה של אופיר קנר

עודד: ‫אני רואה פה שלושה דברים במבט ראשון.‬

Continue reading “קו המומחים: שולחן העבודה של אופיר קנר”