האוזניות שלי – לא רעות מדי, לא טובות מדי, ככה הן באמצע.

 

אלו האוזניות שלי, הן עולות פחות מ- 150 שקלים.

אי אפשר לשמוע איתן ניואנסים של מיקס, אי אפשר להנות מכל טווח התדרים, הן ממש לא מגניבות כמו האוזניות שלך, אבל ממש לא.

אז למה אני קונה אותן (כבר שלוש פעמים)?

     

  1. כי הן זולות, כשהן נשברות אני קונה זוג חדש.
  2. כי בניגוד לאוזניות זולות אחרות אין שם פיצוי על האיכות בהרעפת באסים (ללא ספק טווח התדרים שהכי פחות מעניין אותי במוזיקה, אני בחורה של היי-מיד High Mid)
  3. הטיעון הניאו-אליטיסטי:
    כי אני שומעת גם יוטיוב (לא! יו טיוב! פויה עלייך דן-יה! על סרנדיפ שמעתם?) וגם רשת ב’ (אהלן קרנויבך) וגם את תאני, את קוואמי, את לאון – הכל בסטרימינג והכל נשמע פחות טוב באוזניות טובות מדי.
    באמת, האוזניים שלי רגישות מדי, אני לא יכולה לשמוע מוזיקה בדחיסה נמוכה באוזניות טובות מדי, זה לא נעים לי.
  4. כי הן אוטמות ואפילו עכשיו כשעברתי לעבוד בכּוּלמיה* אני מצליחה לא לראות ולשמוע אף אחד מלבדי.


כּוּלמיה* – יש לבטא – Ku-La-Mi-Ya – המצאה של דנה. מדובר ב open space.

6 thoughts on “האוזניות שלי – לא רעות מדי, לא טובות מדי, ככה הן באמצע.

  1. גמני רוצה Audeze LCD-3 באלפיים דולר, אבל ברור שצריך לקנות ציוד בעוד עשרת אלפים כדי להצדיק את זה, וברור גם שמעטים האנשים שבאמת שומעים את ההבדל. לדעתי דגמי הביניים של סנהייזר הם אידאליים. לי יש PX100 כבר כמה שנים, והן נהדרות, נוחות וקלות.

    Like

  2. יאי אוזניות זולות!

    בתור מי שבא מהצד שאוהב להאזין למוזיקה, ולאו דווקא ליצור אותה, בדר”כ קו ה-150 הוא זה שמפריד אצל אנשים “כמונו” בין אוזניות זולות לאוזניות שכבר משקיעים בהם. מעל 300 שקל זה כבר בכלל טירוף.

    ובתור מאזין שכזה – גם אני נהגתי לקנות לא מעט סנהייזרים ברמת המחיר הזאת ,פלוס מינוס, בשנים האחרונות. והן תמיד היו אחלה, אבל נפלו בסופו של דבר על עניינים קוסמטיים: אוזניות ה-around ears שלהם, שהם התצורה המועדפת עליי בשנים האחרונות, פשוט לוחצות לי מדי על האוזניים, וכשיש גם משקפיים זה מתחיל לכאוב ממש ממש מהר. לאוזניות ה-in ears שלהם יש נטיה להשאיר את הגומי שמורכב על האוזניה עמוק בתוך האוזן, וזה אף פעם לא נעים. מכיוון שאלה שתי התצורות שהאוזניים שלי מוכנות לקבל בלי לעשות לי כאבי ראש – אחרי הפעם הרביעית שקניתי אוזניות שלהם שנפלו בגלל העניינים האלה החלטתי שלא עוד.

    וזה היה חבל, כי מבחינת סאונד הן בהחלט היו מאוזנות, לא הבליטו באסים (פפפפף! באסים! מי צריך באסים בכלל?) והתאימו הן לפודקאסטים בסטרימינג, הן למוזיקה שמוזרמת מיוטיוב או מ-Google Music והן לדברים קצת יותר איכותיים. אבל רק קצת, כי בכל זאת, אנחנו מדברים על הטעם המוזיקלי שלי.

    קיצר, דן-יה, אני מחזק את ידך. קבלי חיזוק!

    Like

  3. ארז, אני מרגישה שאני מוציאה כל מיני אנשים כמוני מהארון, ארון ה”לא אנינים” של איכות איכות הסאונד.

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s