אתמול ובעקבות ההופעה של הבילויים נזכרתי בשיר הזה.
ואז חשבתי לעצמי שזה בעצם תיאור די מצמרר של אונס שבו שני נאנסים – החייל הצעיר והזונות בקרון (“הביאו לבסיס בית זונות על גלגלים”).
אתם צריכים את זה גם בעברית, הא? פחחחח….. אני והדרכון הצרפתי שלי בזים לכם עם מבטא וז’יטן 🙂
(תרגום – דן אלמגור, ביצוע – דני ליטני)
אין לי מה להוסיף.
או בעצם, רק משהו קטן.
האונס הכפול בשיר גרם לי לחשוב על המוסר הכפול שלנו בחינוך ילדינו.
כשאני מדברת עם עוד הורים אנחנו מודאגים מעתיד ילדינו ובעיקר חוששים לבנות (אני ממש מברכת על כך שאין לי בנות) ש”יתחילו מוקדם מדי” וש”הגיל שבו מתחילים להיות פעילים מינית רק הולך ויורד” ושוכחים (זה כולל גם אותי) שגם בנים שמתחילים מוקדם מדי ולפני שהם מוכנים זו טראומה. בכל מיני אספקטים.
ותודה ליריב שחידד אצלי את המחשבה הזו.
עדכון – שירי המשיכה לפתח את הנושא – ממליצה לקרוא.
כאבא לשני בנים, ובן זוג למי שמתעסקת בעולם הפלילי, אני יכול להגיד לך שהאיום של אונס נוגע גם לבנים, במיוחד בגיל הרך, ואני אעצור כאן כדי שלא תסגרי את הבנים שלך בחדר עד גיל 18… צריך להיות מודעים להכל – להתפתחות שלהם, להתפתחות של האנשים שמסביבם, לבתים אליהם הם הולכים, לחוגים בהם הם מבקרים. trust no one, וגם אם לא צריך להיות פרנאוידים, בהחלט צריך להיות עירניים.
LikeLike
תודה על השיר (למרות הבוז הצרפתי שלא ממש מקדם אותם, את הצרפתים).
כעוסקת בתחום רוצה להעיר עוד נקודה למחשבת ההורים המעזים, ודווקא ההורים לבנים.
כהורה לבנות אני בוודאי דואגת להן שמע יפגעו, כהורים לבנים קיימת דאגה כפולה – שמע יפגעו או חלילה שמע יפגעו (קשה לנו להעלות דבר כזה בדעתינו אולם אלו שפוגעים, ולא משנה במי, הם לרוב בנים).
אז הנושא רלוונטי לכולנו.
LikeLike
התיאור הוא תיאור די מצמרר של החוויה של החייל כנאנס בלבד. לא שזה בהכרח פסול – לשיר יש מוקד ברור, והוא סבלו של היחיד, לא הסבל המשותף. אבל עדיין, לא מצאתי כאן שום אזכור לכך שגם הזונה לא הכי נהנית מהסיטואציה, שלא לומר נאנסת. ולא, זה לא טריוויאלי.
LikeLike
אויש, השיר הזה ממש עושה לי רע (ובלי שיהיו לי שום טריגרים ספציפיים בנושא).
זה נשמע פשוט כמו תאור כללי לחווית התבגרות של גברים מגיל שלוש-עשרה עד עשרים ומשהו, בחברה שלנו. לא צריך תור ומחנה ומגבת.
LikeLike