ילדוּת (לא) נשכחת

אם הייתי צריכה לבחור תמונה אחת ויחידה שמייצגת באופן הכי מדויק את הילדוּת שלי כנראה שהייתי בוחרת בתמונה הזו:

זו ילדותי הראשונה

היתה לי ילדות מאושרת וזה נטל מאוד קשה כהורה – לו ילדותי הראשונה היתה מחורבנת או אפילו בינונית הציפיות שלי מהורות (מההורות שלי) היו נמוכות בהרבה.אבל ימים יגידו בנים יגדלו ובסוף גם אני אהיה הורה מצוין.

יא איזה קטע, התכוונתי לכתוב פוסטון פצפון על ילדותי המאושרת ונולדו לי במקומו מחשבות עצובות.

בכלל, אומרים שהיה פה שמח.

והנה ילדותי השנייה:

זו ילדותי השניה

5 thoughts on “ילדוּת (לא) נשכחת

  1. אחשלך לובש פלדיום. קול.
    (ואני נמנע בנונשלנטיות מלהעיר על הנעליים של קובי… *שיעול* היפסטר *שיעול*)

    כבר אמרתי שיאיר תפס פוזת אח בכור.

    Like

  2. גם ילדות א’ וגם ילדות ב’ נראות מתוקות ונעימות, מלאות אהבה.
    אבל לא יכולה שלא להרגיש עצב מול התמונה עם אבא.

    את יופי של אמא, דנג’.

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s