אם הייתי צריכה לבחור תמונה אחת ויחידה שמייצגת באופן הכי מדויק את הילדוּת שלי כנראה שהייתי בוחרת בתמונה הזו:
היתה לי ילדות מאושרת וזה נטל מאוד קשה כהורה – לו ילדותי הראשונה היתה מחורבנת או אפילו בינונית הציפיות שלי מהורות (מההורות שלי) היו נמוכות בהרבה.אבל ימים יגידו בנים יגדלו ובסוף גם אני אהיה הורה מצוין.
יא איזה קטע, התכוונתי לכתוב פוסטון פצפון על ילדותי המאושרת ונולדו לי במקומו מחשבות עצובות.
בכלל, אומרים שהיה פה שמח.
והנה ילדותי השנייה:
שום דבר חדש 
מאחל לך שיאיר ומתן יכתבו פוסט שמחה כזה כשיגיעו לגיל.
LikeLike
אחשלך לובש פלדיום. קול.
(ואני נמנע בנונשלנטיות מלהעיר על הנעליים של קובי… *שיעול* היפסטר *שיעול*)
כבר אמרתי שיאיר תפס פוזת אח בכור.
LikeLike
התמונות כל-כך יפות. הן ממלאות אותי בתחושה של אהבה ועצב
LikeLike
גם ילדות א’ וגם ילדות ב’ נראות מתוקות ונעימות, מלאות אהבה.
אבל לא יכולה שלא להרגיש עצב מול התמונה עם אבא.
את יופי של אמא, דנג’.
LikeLike