אבולוציה של תיעוד

מרגע שויתרתי על אספירציות אומנותיות והתחלתי לעסוק בתיעוד של חיינו המצלמה הפכה לחלק בלתי נפרד ממני, היא תמיד עלי, לא משנה מה גודל התיק או האירוע.

הכל התחיל בקיילי הראשונה:

קיילי היתה איתנו מאז אפריל 2006 והספיקה לצלם אותנו עוברות לגור ביחד, את התקליט הראשון של דפנה והעוגיות, את החתונה שלנו והמון המון הופעות.

קיילי השניה, איי.קיי.איי קיילי הכושית (במלרע) נקנתה בניו יורק במהלך ירח הדבש שלנו במרץ 2008 ונשארה איתנו מאז ועד ממש עכשיו. קיילי הכושית צילמה את יאיר ומתן נולדים, את האלבום השני של ד. והעוגיות ועוד זיליון דברים נפלאים. קיילי הכושית גם צילמה המון וידאואים.

היום, לכבוד היומולדת שלי (33 למי ששואל, ביום שבת) מצטרפת אלינו למשפחה ג’ילי (ע”ש ג’ילי קיצינג’ר). היא לא באה ככה סתם- דנה (אהובתי) החליטה שדי, שמגיע לי לצלם בכיף ובאיכות, שמגיע למשפחה שלנו תיעוד ברזולוציה גבוהה יותר ופשוט קנתה לי אותה.

היא קטנת מידות מחד ובעלת יכולות מטורפות מאידך (אם זה מעניין מישהו, מדובר ב- G12 של קנון).

היא נראית ככה:

אני מקווה שג’ילי תצלם המון רגעים, אם אפשר בבקשה רק רגעי אושר – לפחות בשנה הקרובה – הכי טוב.

 

(*תראו מה קרה! כתבתי פוסטון!*)