היה פה פוסט ארוך. הנה השורה התחתונה:
למרות שאנחנו מי שאנחנו הצלחנו לייצר ילד שכיף לו בים.
או יותר נכון
הצלחנו (בינתיים) לא להרוס לו את החוויה.
[חמסה חמסה]
אני מרגישה גאווה.
(הוא עדיין לא ממש מת על חול, עם זה לא הצלחנו:), אבל מי אוהב חול? )
dan-ya.com
תמונה מקסימה, כל הכבוד על ההצלחה 🙂
אני שונאת ים והבת שלי לא הייתה מוכנה לדרוך על חול או דשא עד גיל שנתיים בערך. היום בגיל 3 היא מתה על ים וחול והדלי+כף+מסננת וכו' הם הצעצועים האהובים עליה.
ילדים יישארו ילדים, לפעמים לא משנה מי אנחנו ומה אנחנו
אהבתיאהבתי
דן-יה, הילד שלי אוהב כדורגל למען השם! ואת קולדפליי! האל יודע שהם אוהבים את מה שהם אוהבים…
אבל זה כן מגניב שאתן מצליחות לא להדביק אותו בבעיות שלכן. לא, לא רק מגניב, מרשים מאד. ובהחלט מגיע לך להרגיש גאווה.
אהבתיאהבתי
כדורגל וקולדפליי??? עוד מעט הוא יקנה מאזדה3!!
דן-יה, למען השם, אל תשמיעי ליאיר קולדפליי לעולם! למעשה, גם אל תתני לו לשמוע רדיו או לראות טלויזיה עד גיל 13.
אהבתיאהבתי
דן-יה תגידי לו שזו לא אשמתי! ושגידלתי אותם על תפריט של ראמונס ובאזקוקס ונירוונה! (אל תספרי לו אבל שבתור עבד קורפרייט הרכב המשפחתי שלנו הוא אכן מאזדה3. לא הכל הוא צריך לדעת)
אהבתיאהבתי