לוס אנחלס, שכרון חושים ואמנדה פאלמר

חלק מהקוראים חדי האבחנה של הבלוג, בניגוד לאחרים, אותם אידיוטים מזילי ריר, ישימו לב שהפוסט הזה לא במקום. כעקרון הוא פוסט שני בסדרה של שני פוסטים (מרשים הא?) המתארים את החוויות המעניינות יותר של מסעי  בארצות הברית של אמריקה הצפונית. הפוסט הראשון, או השני לפי מועד פרסומו הנו עדיין גנוז כטיוטא, עקב מחסור בזמן כתיבה. או זמן בכלל. אבל אין לכם עילה להאשים אותי בהזנחת הבלוג, אני בחופשה! לכו לעזאזל!
אז למה הקדמתי את פרסום הפוסט השני בסדרה? בגלל אמנדה פאקינג פאלמר.

נתחיל בסקירה מהירה– אמנדה פאקינג פאלמר התחילה את דרכה כחלק מצמד רוק-קברט  בשם הדרזדן דולס (יחד עם בריאן ויגלוין). משם לפרויקט(י) סולו וכעת היא מעבירה את זמנה בטור עולמי של לאוולין-אוולין.
אבל היא לא רק מוזיקאית. יש המון תאטרון, ספרות, אמנות פלסטית ומה לא בהפקות שלה. דן-יה תיארה אותה כפריק-שואו תיאטרלי-מוזיקלי-דימני. אני מניח שהשם התקני הוא פרפורמר ארטיסט. למשל, הדרזדן בתלבושות המופרעות שלהם, פרויקט הסולו שכלל ספר תמונות שלה כקורבן רצח וטקסטים של ניל גיימן ועכשיו- פרויקט אוולין אוולין שהוא מעין מופע קרנבל נודד, פריק שואו של תאומות סיאמיות מוזיקליות בהנחיית סקיפ שיירי (שחבר ב Luminescent Orchestrii).

אתמול ראיתי את התאומות בלארגו, בברלי על גבול הוליווד, לוס אנג’לס (כן, כיף לי. חופשה!). אין מקום יותר טוב לראות מופע קרנבל-קברט-תאטרון מהאולם הזה. כרגע הוא האולם המועדף עלי בל.א. מה שלא אומר הרבה כי הייתי רק באיזה חמישה. המקום הוא תאטרון קטן, אין מקום ליותר מ- 200 איש בערך. כבר טוב. יש להם חצר פנימית, שם ממוקם הבאר ודוכני מכירת המרץ’, כך שנחמד להסתובב שם, ותמיד אפשר לפגוש ולדבר עם אנשים מוכרים יותר, פחות או בכלל לא. מכירת הכרטיסים מתחילה ב-8, פירסט קאם, פירסט סרב. באת מוקדם, קיבלת מקום בשורה הראשונה. באמת מאוחר, שב מאחור- מעולה! מה גם, הדלתות ננעלות ב-9 והמופע מתחיל ללא שניה של איחור. מי שהפלאפון שלו מאיר, עף החוצה. בלי איומים, פשוט עף. הסאונד מעולה, התאורה כמו בתאטרון שמכבד את עצמו.
מקום כלבבי.
המחיר? ממש לא הרבה. למעשה, קצת התביישתי לשלם כה מעט עבור מופע שנמתח לשלוש וחצי שעות של מוזיקה.

נתחיל בחששות. בהיותה אמנדה, לא צפיתי להתאכזב, אבל חששתי.
ראשית, אוולין אוולין נראה לי מעין פרויקט צד קטנטן ופחות נועז ומטורף ממה שהיא רגילה לעשות. טעות. אני אתייחס לזה מאוחר יותר. שנית, אני מאוד מאוד רוצה לחוות את אמנדה והחומרים שלה לאורך השנים. כמעריץ ותיק שעוד לא שמע אותה מופיעה, לראות מופע חדש וייחודי יהיה מהנה, אבל יתכן שהוא לא יכלול קלאסיקות. הוא לא כלל. גם לזה אתייחס מאוחר יותר.
אז נראה כי היו לי המון חששות, אבל היי, חיים רק פעם אחת. במקרה שלי החיים האלו בכלל לא מתרחשים בל.א. אז הרשתי לעצמי להתפרע.

the Dresden Dolls- Girl Anachronism אמנדה פאלמר מתפרעת?

Elephant- I’m with you to the end

גברת דנג’ה כבר תיארה חלק ממנו, אפילו שמה שיר וציינה שיש אותו בבאנדקמפף. מה שלא ידעתי שהמופע עצמו הוא ממש שילוב של קברט, תאטרון, פריקשואו קרנבלי והמון המון מוזיקה טובה. החימום, כשמו כן הוא, מהווה בעצם הפעלה ממריצה למדי של הקהל על ידי סקיפ. הוא מציג לקהל מיני מכשירי נגינה שעיצב, מספר מעשיות מהטור באירופה ומנגן שירים שניתן לתאר כ”אמביאנס של רחוב בברוקלין”. הייתי רוצה להגיד שזו אינה כוס התה שלי, אבל הוא ממש טוב. בין התלתלים הפרועים לחליפת הזוט שלבש המוזיקה היתה באמת מלהיבה. קצבית וכיפית, מוזרה לעיתים, אבל הוא דאג לתת לקהל הוראות והסברים. למעשה, לקטע הראשון שביצע I live in new york city הוא לקח אותנו למסע דמיוני ברחובות השכונה שלו, לפני שהתחיל לנגן. כך, כל צליל ומקצב היה בעל משמעות לנו, הקהל, שאחרת היינו מדמים את הקטע לאוסף רעשים מתוזמן היטב.

אז מגיע החלק האמיתי. סקיפ מודיע לקהל שמפאת חוסר תקציב הוא ישמש גם כאמרגןרינג מאסטר למופע הבא שיראו- צמד התאומות הזהות-סיאמיות המוזיקליות הראשון והיחידי בעולם. וולה! אך אין קול ואין עונה. מסתבר שהתאומות ביישניות ויש למחוא כפיים חזק יותר. בשלב הזה יש לי פלשבקים לכיתה ג’ (כאן היה נכנס וידאו של חנוך רוזן מבקש מהילדים באולם למחוא כפיים לטינקרבל ששתתה את הרעל. אבל אין כזה). מחיאו כפיים רמות, הקהל על הרגליים ולבמה צועדות בביישנות התאומות אוולין ו-אוולין ופצחות בשיר הראשון, אוולין-אוולין.

Evelyn Evelyn – Elephant Elephantאוולין אוולין- פיל פיל

טוב, בשלב הזה כבר ברור שזו נטו הופעת אוולין-אוולין. ג’ייסון ואמנדה לא שוברים דמות, גם לא כשהיא או הוא פורצים בצחוק עקב פאשלה, כאלו אגב, קורות לא מעט. כנראה שללבוש שמלה משותפת ולנגן שירים ביד אחת תוך כדי תיאום מלא עם היד השניה זה לא הדבר הפשוט ביותר.
זוהי, כאמור, אינה הופעה רגילה. לאחר השיר הראשון התאומות, בעזרת תאטרון צל (צורת האומנות הטהורה מכולן לפי סקיפ) מספרות את סיפור חייהן. באמצע השיר על צ’יקן מן אחת התאומות נכנסת להתקף היסטרה ומנהל המופענער במה, אריק סוססמן, מרגיע אותה בשוקולד (שאגב מהווה אקט מאוד משעשע בשיר הבא, אותו מנסה אמנדהאוולין לשיר עם פה מלא בשוקולד. בלובי היו שמילאו כד מלא שאלות לנביאות-תאומות והן אכן באות בנבואה, במשחק מאולתר (מזכיר את “של מי השורה הזו בכלל?”) בו כל תאומה זורקת מילה בודדת לקבלת תשובה מורכבת. אין צורך לציין שאמנדהאוולין לא הצליחה לרוב לשמור על ארשת פנים רצינית. אגב, אמנדה השתעשעה הפעם וכל פעם שג’ייסוןאוולין סיים נבואה במסקנה היא הוסיפה- However. בהתחלה האו קיבל את זה בהבנה… אבל לא להרבה זמן, בסוף ג’ייסוןאוולין זרק על אמנדהאוולין את שאר הפתקים (אני יודע שזה לא מעניין… אבל המופע הזה היה כל כך כיפי!!)
אני יכול להמשיך, אבל אתם מבינים את הרעיון.

התאומות עשו סט מלא, כולל ליידי גאגא וגם “love will tear us apart” (הינט, הינט) שהסתיים בדקות ארוכות של מחיאות כפיים והרגשה של סיפוק מלא.
ואז מנהל האולם עלה והודיע שניפגש שוב לאחר הפסקה של 10 דקות.

???Let me put it this way- WHO WANTS TO GET PISSED

כמובן שהם לא יתנו לערב להסתיים אחרי שעה וחצי! הרי אנחנו שילמנו ממיטב כספנו!
ראשון עולה ג’ייסון וובלי שמבצע שלושה שירים שלו, אותם לא הכרתי. מאז לא ממש היה לי זמן להתעמק בנושא, אז דנג’ה, תכניסי איזה לינק. על רגל אחת- הוא, כמו סקיפ הפעיל את הקהל. נתן תפקידי שירה לחלק הימני והשמאלי של אולם. הרגשתי ממש כמו בקייטנה או שירה בציבור בכיתה ו’- איזה אושר! באופן כללי אהבתי את השואו שלו, הקול שלו מוזר, קברטי, אבל אולי זה אני שצריך להתרגל. את השירים לא אשפוט, כי כאמור, לא ממש שמעתי לפני או אחרי.
ואז- אמנדה פאלמר. היצור המוזר שנסעתי קילומטרים רבים כדי לצפות בו מופיע (אה, אולי נסעתי למטרות אחרות וזה היה בונוס, אבל יש לשמור על האפקט הדרמטי). היא עולה לשבת מול קורט ווייל הפסנתר החשמלי שגם אותו התרגשתי לראות ומתחילה לנגן. מוחי המתרגש חושב “שלושה שירים ואז הביתה”. אבל אמנדה יותר טובה מזה. עוד שעה של מוזיקה, צחוקים, פלירטוט עם הקהל, בקשות עקבו את הדד-ליין שלי. לא לרגע אחד חשתי מועקה, שיעמום או עייפות, למרות אורכו של המופע. היא לא בחלה באמצעים, ביצעה שירים מדרזדן הראשון והשני, סיפרה עליהם. מ”מי רצח את אמנדה פאלמר” וגם את השיר האחרון ששיחררה לאויר העולם כאשר השתחררה מחברת התקליטים (רואדראנר). כל פעם שהיא, או הקהל, בחרו שיר חשבתי לי שזה בדיוק השיר שאני רוצה לשמוע, עד ש… הבנתי שאת כל השירים אני רוצה לשמוע.
בסופו של יום, אני לא יכול, או רוצה, לנסות לנתח ולבקר את ההופעה. זו היתה הגשמת חלום ונהניתי מכל רגע. אני מודה לאמנדה שנתנה לי שתי הופעות (אפילו יותר) במחיר של חצי הופעה. אני מאחל ומבקש ממנה שלא תשתנה ותמשיך להנות מהמוזיקה כל כך שאפילו חצות וחצי אחרי יום של 6 שעות נסיעה מסן פרנסיסקו לא עוצר בעדה מלתת הכל לאנשים שבאו לראות אותה ועוד להנות מזה.

להדרן היא עשתה את “coin operated boy” כמובן, ואז עלו כל החבורה. ושאלו את הקהל אם הם שתו מספיק.. דממה. ואז- i guess what we’re saying is- WHO WANTS TO GET PISSED?? שואלת אמנדה. היא מלמדת אותנו שאם נצביע לתקרה, נתבונן באצבע המורה ונסתובב 12 פעמים סביב עצמנו זה טריפ מעולה, ממש כמו בירה, והיא יודעת, היא שתתה המון היום וזה עובד עליה. אז 200 איש הצביעו לתקרה והסתובבו סביב עצמם. אחרי ש”השתכר” הקהל התבקש להתקשר לחברים ולתת להם לשמוע את השיר הבא-
To Largo

חבורת אוולין-אוולין הסבירו שמשום מה הם לא מכרו מספיק כרטיסים ליומיים הקרובים ועלינו להפיץ את הבשורה בקרב כל מכרנו, או בטוויטר.
מעניין איך זה עבד.
זה מאוד מוזר אם כי מובן (נתתי את הסיבות שלי בהתחלה) שבעיר ענקית כמו ל.א. אי אפשר למלא אולם קטן להופעה של הרכב משובח כל כך. חבל.
אבל היי, יש לה את ניל גיימן.

ולי? לי תמיד יהיה את הלארגו.

4 thoughts on “לוס אנחלס, שכרון חושים ואמנדה פאלמר

  1. אה הא! זה לקח רק שלוש וחצי שנים, יובל, אבל קיימת את ההבטחה שלך, ווהו!
    אה, ו.. כרגע אתם מולה ואני בירושלים, אז עכשיו זו אני שמקנאה

    Like

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s